הם זוכרים אותו,
הוא היה כמו כולם.
הם זוכרים אותו,
הוא היה בן-אדם.
אך הוא שכח אותם,
ופרש מן העולם.
עיניים כחולות
שהקרינו קסם וחיים
וחיוך שנדמה היה
שלא ימחק לעולמים
ובכיסו היטב שמורים -
הכדורים.
הם קראו לו חתיך עם גומות
הוא היה חבר של הרבה בחורות
אך הסיגריות שלו
היו מוזרות ושונות.
הם זוכרים אותו...
עיניו הפכו אדומות
ידיו נהיו רועדות
נעלמו הגומות
ואיתן הבנות.
הוא בקש מאמא 100
ועוד 200
וכששאלו-הוא שכח
מה צבע השמיים.
הם זוכרים אותו...
זרוק הם מצאו אותו
בים של אבקה
מזרקים, צינורות
ואדי צחנה.
וגבריאל המלאך
מעליו רוכן
ולוחש לקול בכי:
"היו שקטים -
עכשיו הוא ישן." |