|
אל נא ייחר / אפך מן הנבער /
אין זאת אלא את אפך / אתה מבקש לכרות /
הן את אשר יגעת / הוא לא ישכיל ראות /
לעתים תתמה כיצד / נשפך תוכן קנקן /
עליו תהית / מקדמת דנן /
עת יספר לך אודות / שחר האנושות /
הן לא בזאת / משתקפת הנבערות /
והנה כבר השמש / ברום שמיים /
עת לפרוס פת בכות / וליטול ידיים /
אנא אתה פונה / לחפש מסתור?/
הן חידתך שלך / לא תפתור!/
בשוועך היום / כמו לפנים - זכור!/
ממעמקי נהייה / מקרקעית היאור /
ממצע רגבים / ובורות השאול /
יקימך אחד / הכח למחול! // |
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.