כאבתי את מילתי.
ועמדתי מול הים
מול רסיסי הגלים
אפס, מול דימעותי.
כל פעם רמזים
ואני כלל לא מפנים.
ובכלל אין לי כבר ים,
רק גשם שמטופף מעלי.
ואין איש שומע או רואה
ואף אחד גם לא קורא.
רק האפור הזה משתלט
ומכסה על ערב שעבר.
מי יודע, אולי עוד מעט
תזרח השמש במערב,
אולי אז אלמד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.