"שלום. מדברת ענת ממכון שחף. אנחנו עורכים סקר בנושא המצב
במדינה. האם תוכל לענות לנו על מספר שאלות קצרות?"
"בחירות? כן, בטח. אפשר. רק מהר, אוטוטו מתחיל משמר המפרץ
במידל איסט".
"באיזה מצב פחות טוב, לדעתך - המצב הבטחוני, המצב המדיני, או
המצב הכלכלי?"
"שאלה קשה שואלת (עושה קולות של חושב). תראי... הפיגועים קשים
מאוד, קשים מאוד, אבל עבודה גם כן אין... תכתבי... תכתבי המצב
הבטחוני".
"אוקיי... שאלה שניה. איזה ציון אתה נותן לתפקודו של שר..."
"לא יודע, לא מכיר.
"ולשר..."
"תגידי לי, לא שמעת אותי? לא מכיר, אמרתי לך. נו, עוד מעט
מתחיל. גמרת?"
"אני מצטערת, אדוני. שאלה אחרונה. אני חייבת לשאול אותה.
מקשיבים. יש לי סעיף בחוזה. מממ... אם היו מתקיימים מחר בחירות
הממשלה, למי היית מצביע?"
"נו, אותו דבר".
"כלומר....?"
"ביבי, רק ביבי".
"תודה אדוני. וכעת, רק כמה שאלות אינפורמטיביות. למי הצבעת
בבחירות האחרונות? מה גילך? איך היית מגדיר את רמת האמונה
הדתית שלך? כמה חדרים יש לך בבית? מה מצבך המשפחתי? האם יש לך
ילדים ואם כן, כמה?"
"הלו, הלו, מיידלע. אני כבר בן 50. לאט, ממי, לאטטט... אוי,
מתחיל משמר. ש-לום".
(טריקת טלפון).

"שלום. מדברת סימה ממכון גיאושרמוטוגרפיה. אנחנו עורכים סקר
בנושא המורל הלאומי?"
"עוד פעם אתם? תרמתי בעבודה. ש-לום".

"שלום. מדברת דנה ממכון רחף. אנחנו עורכים סקר בנושא חברה
ומשפחה. האם תוכל לענות לנו על מספר שאלות קצרות?"
"אני לא יודע. אני לבד פה בבית. אישתי בעבודה ו... טוב, תביאי.
העיקר שזה לא לגבי המצב. אני את שלי כבר אמרתי בפעם הקודמת. מה
זה אשמתי שאתם לא רושמים".
"לא אדוני, זה לא בנושא המצב".
"נו, תשאלי".
"שאלה ראשונה. אני מבינה שאתה נשוי לפי הפרטים שנמצאים אצלנו.
אם היו מציעים לך מליון דולר כדי שתשכב אם אישה אחרת, היית
מסכים?"
"הלו גיברת, זה סקר זה? אני בחיים לא אבגוד באישתי... (נזכר
בבטנה)... כמה אמרת?"
"מליון דולר".
"אני לא יודע, אני לא יודע. אני איש משפחה... בסדר (בלחש)".
"סליחה, אדוני. לא שמעתי".
"בסדר, אמרתי (בקול)".
"ותמורת מאה אלף שקל, היית מסכים?"
"מה זה פה מכירת חיסול? מסכים, מסכים".
"ואם היו מציעים אלף שקל?"
"אלף שקל... (שוקל ברצינות). אני לא יודע... מי הבחורה?"
"הבחורה, אדוני?"
"כן, הבחורה. את מי אני מזיין?"
"וואו, על זה לא חשבנו. תמתין שניה, אני אבדוק".
(מוזיקת רקע)
"בדקתי את הנושא, אדוני. רינה אמרה שאת מי שאתה רוצה".
"טוב, תסמני וי".
"זהו. שאלה אחרונה: ואם היו מציעים לך לבגוד באישתך ללא כסף?"
"מיידלע, מה זה פה, אתם עושים צחוק מהבן אדם? אמרתי לך שאני
איש משפחה...".
(סגירת שפורפרת).

"שלום. מדברת רוחמה ממכון צ`יגלה ביגלה בום. אנחנו עורכים סקר
סרבנים. האם תוכל לענות לנו על מספר שאלות קצרות?"
"למה אני? למה תמיד אני? זה לא בסדר. מי האחראי עליך?"
"הוא לא נמצא כרגע, אדוני. אני פה לבד."
"לבד? מממ... אז מה לגבי השאלה מהפעם שעברה. זאת היית את,
נכון? אולי תבואי אלי? יש לי נרות ריחניים שהבת שלי קיבלה
ליומולדת".
"סליחה, אדוני. על איזה פעם שעברה אתה מדבר? כל מה שרציתי לדעת
הוא מי לדעתך יהיה הסרבן הסלבריטי הבא?"
"מאיפה לי לדעת (בחוסר סבלנות)? אני לא קורא אילוזיות. איך
אמרת קוראים לך?"
"לא אמרתי. רוחמה".
"אז רוחמה, אז מה את אומרת?"
"לגבי מה?"
"לגבי לבוא לפה".
"תודה על עזרתך, אדוני. ש-לום".

"שלום. מדברת צילי ממכון תחש. אנחנו עורכים סקר בחירות לועד של
בניין מספר 23 ברחוב הרצל. האם תוכל לענות לנו על מספר שאלות
קצרות?"
"אני לא גר שם בכלל. מה את רוצה ממני?"
"אוי, סליחה. התבלבלתי בשם. התקשרתי אליך כדי לשאול על דעתך על
מוצר שאנחנו עומדים להוציא לשוק - פסטה מצופה בשוקולד?"
"בישולים זה לא אני. תשאלי את אישתי. אבל שניה, מה קורה עם
הבחורה שהבטחתם?"
"איזה בחורה? רגע, אני ארשום את הפרטים של אישתך. מה שמה?
"רותי, בחייאת, תורידי אותה ממני (לוחש)".
(מעביר את הטלפון לאישתו)

"שלום. מדבר צחי ממכון כרפס יחץ. אנחנו עורכים סקר לאיש הסקסי
של השנה. האישה בבית?"
"טעות במספר".
(טריקה).