שלום קוראים לי,
ואני מכור.
גם אני בחרתי
שלא לבחור.
בחיים משחק עם
עצמי משחקים.
מדמיין אנשים ומקומות
שאף פעם לא ראיתי.
ואיך הכל מסתובב פתאום
גם השעון שעל הקיר
יום נהיה לילה
ובלילה יש אור.
וגם אני אמרתי
שלי זה לא יקרה.
מפחד מהרגע
שההשפעה תעבור
ולא יהיו
זיקוקים בשמיים
וייגמר העילוי.
כן, גם אני אמרתי פעם
שלי זה לא יקרה.
זה עוד התחיל מבחירה.
מבריחה.
מחיים, מאנשים, מעצמך.
מתחיל הכי חזק
ולאט לאט מגביר.
ואיך שזה מרגיש נפלא
כמו לבקר בתוך משחק,
כמו משחק שמבקר בתוכך.
שוחה בורידים,
חותר בעורקים,
פרפר בנימים,
צולל למעמקים,
סופרמן להמונים,
לכמה רגעים
שחולפים.
ומה שנותר זה
אתה שהושלכת הבורה
לאחר השימוש
מוטל בין חתולים,
עטים בורידים,
מנותק בעורקים,
חתכים בנימים.
שלום קוראים לי
ואני מכור.
גם אני בחרתי
שלא לבחור.
ובכל זאת,
כל פעם מחדש.