|
השחר עולה השמים זורחים
לעולם את היום פותחים
משדות יערות והרים
קרני השמש מציצים
נהרות ונחלים מימיהם אצים רצים
חיות ואנשים צימאונם מהם מרווים
הרוח לוטפת בצמרות העצים
והפרחים בתפרחתם מתגאים
הים רוחש אדוות גלים
דייגים רשתות דגה מקפלים
בערים האורות כבים
פועלי הלילה לביתם ממהרים
לעובדי הבוקר מקומם מפנים
סימני לילה אחרונים נמחקים
מפני היום נסוגים נמוגים
הרחובות נמלאים אדם
תנועה ותזזית הופכים למרקם
ואתה הקטן בוהה ביקום
עומד תוהה במלחמת קיום. 21/03/02 |
|
|
אין בעולם אהבה
כמו אהבה של אמא
של השכן שהדשא
שלו ירוק יותר
ממלפפון שהוא
בעצם תנין ואם
חושבים על זה
הוא לא אוהב
דגים, אחרת למה
הדייג אוכל
אותם?
רואים רחוק?
קוראים שקוף?
מה זה שקוף ויש
לו ריחו של
גזר?
נאד של ארנב.
נבי ארנבי
(בעקבות הבדיחה
האחרונה, נגמלתי
לגזר. מעתה אני
אוכל רק חסה.
וכמה שיותר
ירוקה, יותר
טוב. חבל רק
שאני עיוור
צבעים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.