כמיהתך לאהבתי מילאה אותי אושר,
אושר אדיר מלתת לך, לתת,
כמיהתך מסופקת עתה, את מאושרת,
אני עצוב, השפעתי מתכלת.

אני מעציב אותך, פוגע לעיתים,
כדי שתזדקקי לי שנית,
איך שלפעמים מתפוצץ מבפנים,
כשאת לא זקוקה לאהבתי.

לא רציתי ממך אף דבר בתמורה,
פרט להשתוקקות לאהבתי ורגשותיי,
איך אני ואת במעגל הרסני,
אך אף אחד לא אומר לזה די.

אני מלא, את מתרוקנת, את מלאה, אני ריק,
כי כשאת מאושרת באמת שאין לי עוד מה לתת,
וכך שנינו לעולם כמעט לא נחווה אושר יחדיו,
ולכן מעדיף בלעדייך עכשיו.