|
בוקר
העיניים נפקחות מעצמן
סקרניות
אבל גם יודעות
שהיא עדיין פה
כל כך גדולה ואפורה
עד כאב
כמכריזה על עצמה
שוב
ושוב
ושוב
שלא אשכח לרגע
שגם היום
אעלה לשם
שבור אגיע לפסגה
והיא תפול למטה
שוב
אבל אולי
רק הפעם
תתגלגל אל הצד השני
אבל כנראה
שגם הפעם לא |
|
|
ידיים למעלה,
על הראש,
על הטקילה
'חת שתיים
שלוש!
(שירת ההמנון של
אלכוהוליסטים-אנונימים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.