ב- 8.3.2002-17.3.2002 הייתי במסע לפולין עם התיכון. השירים
הבאים נכתבו בעקבותיו. פה הם כתובים איך שכתבתי אותם במקור,
בלי שינויים. ייתכן שאני אוסיף עוד במשך הזמן.
בקצה השביל יש הר אפר
בקצה השביל יש ארובה
בקצה השביל יש מדרגות
וכיפה אפורה.
בדרך לשם, בידיעה שגם אתה
תהיה אחד, אחת.
לעוף ברוח הקרה.
תני לי יד, אמא,
תני לי יד.
אם אתעייף תחזיקי אותי על ידייך?
קר לי,
אני רעב, גם את.
את מרגישה, אני יודע.
אני נוצה, גרגיר אפר שרוף ומיובש.
אני אחד מתוך רבים, נבלע בין השירים
ויש דמעות של "מלאכים" ואלפי צדיקים,
אך יש יותר היום, בעידן האבלים.
את לבנה, אני יודע
את ראית עולם פושע
רשע מתהווה, שנת 39'.
צעקה חרישית נבלעת
ביער הגופות. הריח, העשן
והר האפר הגדול.
אולי נשוט על כנפי החורף
הלבן, הזכרונות מאז.
נמרוד בגדרות התיל, בצבא.
כשלקור אין משמעות
דמעות אפר נאספות להר,
ושבילים נראים ארוכים
-דרך אחרונה לפני האש.
כשהחושך נבלע באור
כל יום הוא גורלי,
וגדרות תיל נראים בוהקים
-עשן וריח של אש באויר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.