אולי הרבה אנשים לא יבינו את זה... אבל יש כמה ירושלמים
שכן.
פעם היה אחד שהרגיש נעול, נעול במעיין בועה כחולה ירוקה שאנו
בדרך כלל קוראים לה ארץ.
בעודו מעביר את זמנו בעישון "נובלס", שתיית אלכוהול זול ושימוש
בסמים למיניהם, הוא פגש איזה אחת, שגם הייתה נעולה, או לפחות
הרגישה ככה.
השניים טיילו יחד ברחבי הבועה שלהם וחיפשו דרך החוצה, לילה אחד
בעודם תקועים במקום אחושרמוטה מסריח עם ארומה נפלאה של שתן,
אלכוהול, צמחים לא חוקיים וסרחון של מתנחלים היפים, החליטו
השניים ללכת לחנות גן עדן הקרובה, או זאת שלידה ולקנות איזה
בקבוק שיעזור להעביר את הזמן.
כשנכנסו לחנות ברקע נשמע איזה שיר מהחומה של פינקפלויד והמוכר
הציע עזרה, אחרי כמה דקות של התלבטות לקחו בקבוק ערק שהיה מונח
שם כנראה כמה דורות.
כשהתיישבו על הדשא בגן החירות ליד קבוצות של הומואים, זונות,
שוטרים סמויים או סתם זוגות שחיפשו מקום לפרוק את עצמם, פתחו
את הבקבוק והוציאו שתי סיגריות מהכיס.
הכריזו על תחילת השתייה בברכת "צ'ירס" והתחילו לרוקן ת'בקבוק,
כשהבקבוק היה כבר כמעט ריק ושניהם היו די לא שפויים, היא נכנסה
לאחד המצבים האלה של "אוי אני שיכורה וכל כך בא לי זין", וכמו
כל אחד שיש לו זין ואין לו ממש מוח לחשוב ממנו במיוחד במצב
כזה, הם התחבקו והתחילו לבצע את ריקוד הקופים המטורף או איך
שבא לעולם לקרוא לזה.
בבוקר כשהוא התעורר היא עדיין ישנה שם על הדשא שהיה מכוסה
במזרקים קונדומים וגללי כלבים או אנשים, הוא הסתכל עליה כמה
רגעים, ראה אותה שם כל כך יפה, והיא גרמה לו להרגיש כל כך טוב
שהוא כמעט ולא רצה לעזוב את הבועה הזאת יותר (קיטש הא?).
אחרי עוד כמה רגעים של התבוננות היא התעוררה והם התחילו ללכת
לכיוון אחד הגגות בעיר, אחרי עליה של איזה מאה ומשהו מדרגות עם
ריאות לא מי יודע מה טובות, הם הגיעו לגג שהיה מלא בשפורפרות
דבק מגע ריקות שבטח הם השאירו שם מתישהו.
הם נעמדו ליד המעקה והסתכלו על העיר החזיקו ידיים והתחילו
לדפוק מוכטות לאנשים שעברו שם על הראש, הוא הדליק את הסיגריה
האחרונה שלהם לקח שאכטה ונתן לה אותה, הוא הלך לקצה השני של
הגג הסתכל למטה על איזה חנות פרחים פתח ת'ריץ'רץ' והתחיל
להשקות, כשסיים חזר בשקט אליה, נעמד מאחוריה, חיבק אותה, ליטף
לה את הראש, שבר לה ת'מפרקת, הפיל אותה למטה, והלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.