פעמיים של נקישה
עם ריח בשמים
כמו עננים
שנפלו פעם אחר פעם
לתוך בור ספיגה
של תעלות נמוכות.
והריח שזורם
אה אלוהים...
בבור
אלכוהול,
מלא בנחשים
וצבועים,
יונקים פועלים הונגרים
ודוכסים אנגליים
צדה!
ואור אחד,
מתוך אלפי נחילים
שרק היום נוצרו,
וכבר אתמול
התאדו כלא היו,
והנה חדש
אחד מתוך
רבבות
ומיוחד וניצב
ומלא כל
והדברים נכונים,
נוראים
יותר מכול דבר אשר התרחש
והתעלה סתומה,
ואין פתח של תקווה,
ואטום
ואסור
ולא יזרום לעולם
וכאן יוצר
שעל כורחך
אתה חי
ועל כורחך
אתה נולד
ועל כורחך
אתה נוצר
ועל כורחך אתה
תמות,
למרות שלא יהיה מחר,
והצבים
לא יחיו לעולם
כי הכול
רטוב ומטונף
ולא יתייבש לעולם
עתה כבר לא מספיק
אור השמש
אלא משהו אחר
זך. |
