[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רינה ברוך
/
שוקו חם

אתה זוכר את הסיסמה שלנו, איתי? תיגע פחות ותחייה יותר? אז
זהו. תוריד את היד שלך ממני. הוא חייך חיוך ממזרי ומשך את היד
מהכתף שלה. את יודעת זאת בעיה רצינית, הקטע הזה שלך עם הלא
לגעת. כן אני יודעת. אבל לא ממש איכפת לי כל עוד לא תיגע בי.
וחוץ מזה, אל תתערב לי בבעיות. זה לא עניינך. טוב לי עם הבעיות
שלי. כן. אני יודע. הוא הוריד את הראש והיא חשבה שהחיוך שלו לא
ממש ממזרי. הוא יותר משועשע. איתי לא ממזרי.  הוא רק אוהב לגעת
בי. אבל זה לא הופך את זה ליותר טוב. המחשבה הזאת. שמישהו
מעביר ידיים חטטניות על גופך. מחטט בך כאילו השאיר שם משהו
ועכשיו הוא לא זוכר איפה הניח את זה בדיוק. המבט המזוגג
(מזורגג) הזה שלא רואים דרכו מה הוא חושב. אם הוא חושב בכלל
מאחורי העיניים האלה. ובעצם אולי זה נכון. הוא באמת השאיר בי
משהו. למה הוא צריך את זה בחזרה. לא לוקחים בחזרה מתנה. לא
מבקשים בחזרה משהו שאני לא יכולה לתת. אין יותר אהבה. אין
יותר מה ללטף. אין זרועות פתוחות. אין רגליים פתוחות. אין.
נגמר תבוא אתמול. אז עוד היה. אבל זה היה מזמן.
רוצה שוקו? הוא יודע שהיא רוצה שוקו. הוא יודע להכין לה אותו
כמו שהיא אוהבת. הוא יודע כי בהתחלה היא לא נתנה לו להכין לה
שוקו. תמיד הכינה לבד. אז הוא עמד בצד ולמד. למד כמה עמוק
צריכה הכפית להגיע כמה אבקה היא צריכה להעלות איתה בחזרה. מתי
בדיוק להוריד את החלב מהאש.(סופרים עד 5 אחרי שרואים אדים
מתחילים לעלות) ועד איפה החלב צריך להגיע בכוס הכחולה, העמוקה,
הרחבה עם ציור של שלושה ברווזים צהובים. היא לא שתתה את השוקו
הראשון שהכין לה בלי לשאול. היא רק הסתכלה בכוס במבט נעלב ולא
שתתה אותו. כמו ילדה שלא תיקח ממתק מהשכן ממול כי מי בעצם לא
זר.
לא רוצה שוקו רוצה לישון. איתך. רק לישון. כמו שאז. כשנרדמנו.
ואני התעוררתי והיית שם. ישן. עם עיניים עצומות. לא רואה שום
מבטים ממזריים. להעיר אותך ולחבק עכשיו. להסתובב ולהמשיך
לישון. לחבק אותך שם איפה שאין אותי ויש רק אותך ואני לא נמצאת
כאן. אני אף פעם לא הייתי פה. ולראות שגם ככה הכל בדיוק אותו
דבר. לא אוהבת להרגיש אותך אצלי בראש מחשבות רעות מקדימות
טובות. אין ברירה אחרת בשבילינו עכשיו. אני כבר לא יודעת לקבל.
לא יודעת לשמוע משפט. יודעת לעשות משפט. לך. רק שופטת רק
מחפשת. איפה אתה טועה. וזה לא כמו בסרטים אתה לא יכול לעשות
משהו נחמד אחד ופתאום בית המשפט יצא לפגרה. והארכיון ייסגר
מעודף שימוש. ומשפטים ילכו ללמוד רק כאלה שנכשלו בחיים. שוקו
לא משנה כלום. אז חיקית אותי. אז אתה חושב שאתה יכול להחליף
אותי. שאני יכולה לשכוח איך מכינים שוקו כי עברת חפיפה ואתה
מוכשר נצור ובדוק המפקדת. ומה אני אעשה אם לא שוקו. אני לא
יוצאת לפנסיה בגיל כזה. איזה גיל. גיל מגעיל. איזה מגעיל מגעיל
אתה. איזה אתה אתה אני. איזה אני. אני אני אני.
שוקו לא שותים בשעה כזאת . אתמול שתית. אתמול היה מזמן. לא כל
כך מזמן. מי אמר שהמזמן שלך והמזמן שלי תואמים. לא אמרתי רק
שאלתי אם את רוצה שוקו. רק עניתי.
לא יכולה אותך מסביבי. כמו טבעת ענקית. מספיק רחוקה שלא אוכל
לגעת. אבל אתה שם. אולי תסיר את עצמך מעלי. תוריד את גלגל
ההצלה הזה מצווארי. זה סתם חונק. עוד יאשימו אותך בניסיון
לרצח. כבר מאשימים אותך בניסיון לרצח. ואצלי השופטים מושחתים
ומשוחדים. לא תצא זכאי, לא משנה מה תעשה. זה גזר דין מוות לך
ולי. וזה לא משנה מה תעשה. גזר דין  מוות בין אם אתה  נישאר
ובין אם אתה הולך. אז עדיף שתלך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לסבית!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/1/01 2:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רינה ברוך

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה