"תודה לך גשם שניקית את צריפין
את האוויר והגדרות
את המדרכות את השערים
את הבסיסים את הכומתות והדובונים
ששטפת את המקום הזה מהלכלוך השחור שדבק בו
וגם כמה לבבות מפויחים

השקת את המדשאות
רחצת את רחבת השקם ואת הטלפון הציבורי
מצאת את הצמחים הנשקייה והשלטים
את גגוני האסבסט והמרזבים

כל כך קר
ואני מרגיש חי
יושבים בפנים עם מפזר החום וכוס תה עם סוכר לבן
שמשאיר בשיניים הרגשה חומצית
שומעים גלגל"צ, עשן סיגריה מתפזר בחדר
בחוץ קני הסוף נעים ברוח ליד גדר התיל

אני קנה הסוף שכמה אל החופש
רוצה לבכות מבול ולהיות חופשי בחורף
נמלא שלווה כשאני רואה את הבסיס השחוק הזה
נרגע טיפה

בשביל הישן
הטבע עורך מסיבה
ושכבה עבה של כאב
עכשיו
רטובה"