|
הדימיון אמר לי שהיא שלי
אבל המציאות אמר לי שהיא שלו
והכאב רק עמד ושתק ושתק וישב
אני כמו דפוק מנגן על גיטרה
ומחכה שהיא תחזור...שתחזור
אבל היא יודעת שאני כאן
אבל אני לא יודע עם אני כאן
הרבה דברים החיים הורסים ופורחים
אבל את, את במקום נשאר ולא פורחת
רק נובל וממשיכה לינבול ואפילו אני
שאותך רוצה להציל ולהשקות
בעצם גם לא יכול
אז מי בעצם יכול איתך להיות
חוץ ממך ? |
|
|
כולם מדברים על
שלום...
אף אחד לא מדבר
על סלוגן...
לאחד זה גן עדן
לשני גיהנום...
כמה אצבעות
במקלדת...
כולם כותבים
יצירות...
אף אחד לא מדבר
על סלוגן...
יש טאבו שצריך
כבר לפרוץ...
כמה אצבעות
עושות נזק...
כולם מדברים על
שלום...
אף אחד לא מדבר
איתי...
יאשה, סגפן,
סלוגן, משועמם
וחרזן, בשיר הלל
למוקי וסתם
אנשים שדומים
לו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.