בגיל עשרים כבר חייתי,
על הירח,
עם כמה חברים.
חברים דמיוניים, לא אלו האמיתיים.
אני הייתי מספר אחת,
והם כולם תחתי,
עושי דברי הנאמנים.

וביחד,
בעזרת רובוטים משוכללים ומחשבי-על,
בנינו בניינים, וערים שלמות.
וכלי טייס, וכלי נשק להגנה מפני אויבים,
והמצאנו פתרונות לכל מיני בעיות,
שהמין האנושי עדיין לא פתר.
וניצחנו, תמיד ניצחנו בסוף.

- - -
את החלום הזה אני אכתוב עוד בפרוטרוט,
כספר זיכרונות.