בגיל עשרים כבר חייתי,
על הירח,
עם כמה חברים.
חברים דמיוניים, לא אלו האמיתיים.
אני הייתי מספר אחת,
והם כולם תחתי,
עושי דברי הנאמנים.
וביחד,
בעזרת רובוטים משוכללים ומחשבי-על,
בנינו בניינים, וערים שלמות.
וכלי טייס, וכלי נשק להגנה מפני אויבים,
והמצאנו פתרונות לכל מיני בעיות,
שהמין האנושי עדיין לא פתר.
וניצחנו, תמיד ניצחנו בסוף.
- - -
את החלום הזה אני אכתוב עוד בפרוטרוט,
כספר זיכרונות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.