"הנה אני יושב כאן בחשכה ומקליד שטיות על גבי התמלילן שלי
במחשב, כל אדם רגיל היה מכנה אותי אויל
על כך שאני לא עושה משהו עם עצמי ...כבר כמה ימים שאני לא
מתקלח ,מצחצח שינים או  נחשף לאור       שמש. אני פשוט חרפה
למשפחתי,,, מחר אשים קץ לכל העניין המביש הזה . "

אלו היו מילותיו האחרונות של מילוש. מילוש היה אדם קשה יום ואף
קשה לילה. מעולם לא מצא את הנחלה בחייו . מאז קטנות תמיד נטפלו
אליו בריוני השכונה ולעגו לו על כך לאפו יש צורה של  פרי
הפסיפלורה.
אומנם יופי חיצוני לא היה אחד ממאפייניו הטובים , אבל אם היה
אדם אשר מיטב לנגן זמירות ראפ רק באמצעות אפו היה זה מילוש.
הוא הלחין לפאף דאדי את כל להיטיו ,סייע למרשל מתרס להפוך
לראפר הלבן הכל יכול. היתה לו למילוש יכולת מדהימה לתמרן את
הצלילים שיצאו לו מהאף למוסיקת מלאכים.
הכל התחיל כשאמו גברת קווינסי ראתה אותו מחזיק את המוצץ שלו
כתינוק באף ולא בפה...בעקרון אמא קווינסי שהיתה מקורבת לדת
האמיש עד מאד היתה בטוחה כי מילוש בנה היחיד עוסק במלאכת השטן,
מה שהיא לא הבינה זה שלמילוש היתה יניקת אף מדהימה שהכנתה לו
כשרון מולד עצום .
וכך עברו ימים ,שבועות ושנים של דיכוי נחירי מכעיס עד אותו
בוקר אביבי בהיר בו הלך מילוש לעבודתו
כסטאנד אנושי למשקפי מעצבים.כאשר נכנס מכניסת העובדים האחורית
שמע ויכוח סוער בין הבוסית שלו מירבלה לאחד המעצבים.. הוא לא
רצה שמשקפיו האומנותיות יוצגו על גבי אף פסיפלורה שכן פירות
טרופים כבר לא בעונה. מילוש לא ידע לנפשו ונס החוצה מייבב בבכי
תוך שהוא שורק את נעימת הבלוז באפו.
מבלי לדעת לאן מועדות פניו ,התישב בפינת הרחוב לינקולן אנד
ווסטון והחל מנגן באפו.. במהירות יחסית נאספו סביבו רבבות אנשי
העיר שמעולם לא שמעו זמירות שכאלה.. בעודם עומדים פעורי פה
למשמע אפו המתייפח של מילוש ניגש אליו אדם אפור חנוט בחליפת
עסקים כחולה ועניבה סגולה והפסיק את נגינתו תוך שהוא מקנח את
אפו. הרים מילוש את עניו כדי לגלות שהמנגב האלמוני הוא לא אחר
מהפרודוסר המפורסם, ביט פטיט. לא עברו יומים ומילוש החל לעבוד
בקדחנות על אלבומו הראשון. ההצלחה היתה מסחררת תקליטי זהב
כמספר אחד של המצעדים. מילוש הופיע על עטיפות של הרולינג
סטונז, ניוזיק מיוזיק וכל עיתון
אף אוזן גרון במדינה. מילוש הבטיח שההצלחה לא תעלה לו לאף ,אך
הוא הלך בדרכם של מוריסון והנדריקס
האבקה הלבנה שברה אותו. הוא היה מנסה להסתיר את שכולם כבר
ידעו. באחת מהופעות האן פלאגד  הוא עלה לבמה והחל מנגן בו
בפראות., איך הוא נשף בו כאילו היה מפוחית בפיו של אחד מהאחים
אדלר. הקהל לא יכל לצלילים הענוגים שהקיפו את האולפן.. אך לפתע
שמט את המיקרפון וצנח אל הארץ שאפו נחבט ונשבר קליל. בפעם הבאה
שפקח את עיניו ראה מילוש מחזה שישבור את רוחו בימים
שיבואו......
אפו שינה את צורת הפסיפלורה המפורסמת שלו למראה של זוקיני
כחוש.. מילוש שרה בדכאון כבד וכבר לא יכל לנגן את הבלוז כמו
בעבר. כל מה נותר לו הוא לשוב לאמו גברת קוונסי רק כדי לגלות
שהיא לא בבית , בזמן שהתפרסם זנח אותה ולא ידע שהיא גידלה זקן
ועברה לגור בחוות האמישים מחוץ למדינה.
עכשיו שכלום אין לו , לא ראה מילוש טעם לחייו עם אף זוקיני
כחוש והסתגר במרתף ביתו........

תמיד נזכור את הבלוז שלך מילוש.