זמן ההפקר בין השאכטה לפווווו,
שתיקות שלפני ואחרי המילים,
מצמוץ, והרווח שבין הרגליים
הם כל שנותר לעצמי. חללים

אני מלופפת סביבך, בלי אוויר,
בלי אור, בלי מפלט.
איבריי השמוטים
נמתחים עבורך ומושכים בחוטים
להרקיד את הגבול בין שולט לנשלט.

יחדיו, אסורים בתא כלא זוגי
וחורטים ייסורים על הקיר במובלט,
כזוכרים בקווי אהבה ישרים
את מנת גורלו של פושע נמלט:

זמן ההפקר בין השאכטה לפווווו,
שתיקות שלפני ואחרי המילים,
מצמוץ, והרווח שבין הרגליים
הם כל שנותר לעצמי. חללים