|
בחמדה בשקידה מבלי משים
זרעו הם בה את זרעי געגועיהם
שהיו כה גדולים ורחוקים
צמחה צמרתם לגבהים ויבשה
והיא כורעת תחת שורשים
שצמחו מאד לתוך לב ייגע
מבקשת לה עולם שלא היה שלה
זמנים אחרים זורמים בעורקיה
מנקבים בה, מקיזים דם
מיום ללילה, משעה לשנה
מתגעגעת יותר
למקומות שלא ראו עיניה
לעולם שהיה לפניה
בין עצי מחט,ביערות עד
בכפור שלגים
שנשפכו לנהרות ואגמים
בדמעות של נטפי קרח
נגזר עליה לבכות
והיא פוסעת שם חרש
על בהונות
זרה אבל כל-כך
בבית
(נכתב בהשראת גד גד)
|
|
|
לקראת יום
הכיפורים שממשמש
ובא רק רציתי
להתנצל בפני כל
מי שפגעתי בו,
או נפגע ממשהו
שעשיתי או
שאמרתי, (לא
שזכור לי משהו
ספציפי, אבל בכל
זאת) באמת שלא
הייתה לי כל
כוונה רעה, אז
סליחה ושוב
סליחה.
יגאל עמיר, פותח
שעריי שמיים.
9/2001 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.