טוב אז רק כדי שתדעו מה הטיפוס שלי...אז ככה, קוראים לי ענת,
אני בלונדינית, עיינים ירוקות, ואני מטר 70.
יש לי חבר שגדול ממני בשנתיים, הוא נראה מצויין, יש לי חברות
שמקיפות אותי, שיודעות לתמוך, וחלק מהן יעמדו לצידי כמעט בכל
מצב.
שני הורים אוהבים שאוהבים אחד את השני.
תלמידה ממוצעת, בלי יותר מידי השקעה, נמצאת במגמת תאטרון.
בית יפה, עם חצר וחתולה.
חיים מושלמים, לא?
אז זהו שלא.
אז בואו ואני יציג את עצמי שוב מחדש...
אני בן אדם רגוע בהחלט, אבל לפעמים יש לי מין התקפים כאלה,
שבשפה הרפואית אנשים מכנים אותם בתור "סכיזופרניה", או יותר
נכון למי שלא ממש יודע, פיצול אישיות.
זה לא שאני משוגעת או משהו, אני נורמאלית לגמרי...טוב נו,
לפחות ברוב הזמן.
אז כשאני בעצם לא לגמרי אני, אני מאבדת שליטה במצבים
מסויימים.
אז אחרי שגמרתי להעביר לכם רקע על חיי...אני יעבור למקרה שעליו
רציתי לדבר.
נקצר את הסיפור בזה שבעצם גיליתי שחבר שלי מחזיק לו עוד מישהי
מהצד...
עכשו, זה לא שאני בן אדם נקמני או משהו, אבל אני לא עוברת
בשתיקה על דברים כאלה.
אז הייתה לי מין תוכנית בראש...
אז המשכתי להתנהג כרגיל כאילו אני לא יודעת מזה כלום...
באתי אליו עם חבילת קונדומים, ומצלמת ווידיו.
מה שהוא לא ידע, זה שכל הקונדומים היו מנוקבים חוץ מאחד, שבו
השתמשנו אותו יום, והמצלמה, טוב עליה הוא לא ממש היה אמור
לדעת.
לפני שהלכתי השארתי את החבילה אצלו, עם אחד חסר כמובן, והשארתי
את המצלמה מוחבאת, ודולקת.
אחרי יומיים חזרתי אליו, ואמרתי לו שיש לי הפתעה...שפעם
האחרונה ששכבנו הבאתי מצלמה כדי שנהיה יכולים לראות מה עשינו
בייחד.
טוב אז הפעלתי את הקלטת כדי שנהיה יכולים לצפות בה בייחד...
וכמו שחשבתי, על אותה הקלטת היה גם הבחורה האחרת שבאה לבקר
אותו רק שעתיים מאוחר יותר....
כדי לקצר את העינין, בוא נגיד שאחרי 5 דקות כל העינין הסתיים
בזה שהוא היה מעולף על הרצפה (תודה לאמא שהחליטה שכדאי שאני
ילמד הגנה עצמית...) הלכתי למטבח ולקחתי סכין ועדין מונעת ע"י
אותו זעם גרמתי לו לאבד 20 ס"מ מאוד חיוניים מהגוף שלו.
צחקקתי לעצמי כשראיתי אותו על המסך, לוקח קונדום מאותה חבילה
מנוקבת.
נקמה מתוקה...

אה וסתם כדי שתדעו, במשפט שהיה, אני כמובן ניצחתי, על אי שפיות
זמנית...
אבל בואו ואני יספר לכם סוד?
באותו רגע שחתכתי לו את הזין הייתי לגמרי כשירה...