נעמה בת-עין / מונולוג גסיסה |
נשמה תאומה שלי,
אל תבכי-
קחי אותי איתך.
מדוע רק את עוזבת
לעולם שכולו טוב,
ואותי משאירה כאן מאחור,
לבד ביקום האכזר?
נשמתי,
נשמה טהורה שלי,
אל תשכחי-
שאני אחכה לך,
תמיד.
איפה שתהיי- בכל מקום,
בכל זמן, עת ורגע-
אמתין לך...
בתוך גוף שמרקיב,
ולא נותן לחיות,
את חיי באמת.
אל תשכחיני...
קחיני עימך!!!
אל גן העדן,
מלא הנשמות והטוב.
ואז אולי אוכל
שוב לאהוב,
וסוף סוף,
להפסיק
להיות מת חי ונושם....
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|