משוטט ברחובות שכונתי היפה:
אגרופי הקפוצים ועגלי הזיעה-
ניגרים על פני בזריחת יהלום,
כשמולי כל שונאי שהגיעו הלום.
האולר בכיסי מקרר את גופי:
כבר החליד מרוב דם, שנשפך בזכותי...
יאדים בקרוב מדמו של תוקפי,
הגוסס אל הסוף: זה סופו של אויבי.
אני נס למקומי במחבוא, במסתור.
מתקפל שם בפחד, מלא במגור.
משוטט ברחובות שכונתי היפה:
ונלחם כדי לשרוד בין שקיעה לזריחה...
אה...בלוז שכונת מצוקה!
אה...בלוז שכונת מצוקה!
פרנויד סכיזופרני נהייתי אני,
מחכה לגבו שישיג גם אותי,
ויביא אל מותי את גופי החלוש
ממצב בריאותי...משקלי הכחוש,
הוא הקל באדם הקיים בשכונה,
שגדלה בראשי, שאיבד אמונה
בבוראיו, בהוריו, אוהביו ושונאיו,
חבריו, יריביו והכל כבר לשוא.
שוב אנוס למקומי בתקווה למסתור.
אתקפל שם בפחד, מלא במגור.
משוטט ברחובות שכונתי היפה:
ונלחם כדי לשרוד בין שקיעה לזריחה...
אה...בלוז שכונת מצוקה!
אה...בלוז שכונת מצוקה! |
