התאהבתי בו מיד כשראיתי אותו.
הוא חייך אלי,צחק איתי ודיבר איתי.
הוא היה מושלם.
ילד יפה ומושלם.
באמת שלא מצאתי בו חסרונות.
עד שראיתי אותה.
היא היתה שם,איתו.
מכוערת,וגדולה כזאת
הם צחקו ביחד, דיברו ביחד, ואפילו אכלו מאותה הפיתה.
פתאום ראיתי אותה איתו בכל מקום
הם בכלל לא נפרדו.
ואני כעסתי, נעלבתי, כ"כ נפגעתי.
איך יכולתי להתאהב בו ככה?
איזה טיפשה הייתי!
איך לא ידעתי מההתחלה שהיא קיימת???
אני לא מבינה איך לא שמתי לב אליה,
לנקודת חן הענקית הזאת שתקועה לו על הפרצוף.