הרחוב היה חשוך, היא הלכה מהר לאורך השדרה התיק אחוז בידה.
המדרכה החלקה עוברת במהירות מתחתיה, אוויר הלילה הקר חודר מתחת
למעיל הגשם השחור שלה. היא לא אהבה ללכת בלילה לבד אבל הפעם
המרחק היה קצר והיא לא רצתה להעיר את ההורים שלה.

היא פנתה שמאלה בשדרה ונכנסה לאזור מגורים עם חצרות גדולות.
היא כבר לא הייתה רחוקה והיא האיצה את הקצב. עצים התנענעו ברוח
הלילה, מכונית עברה לידה במהירות, היא הספיקה לראות אותה פונה
מאחוריה לשדרה בחריקת בלמים. היא הסתובבה בחזרה ולפני שהספיקה
להוציא קול הבקבוק נשבר על פניה והיא נמשכה הצידה. היא הרגישה
את עצמה נגררת על האדמה הלחה ואת ענפי השיח שורטים את עורה.
הדם כיסה את עיניה והיא ראתה רק דמות כהה באור של מנורת הרחוב.
ידים גדולות הפשיטו אותה בגסות קורעות את הבגדים מגופה ומלטפות
את העור החשוף, היא ניסתה לצעוק, להיאבק אבל יד גדולה חסמה את
פיה והיא בקושי הצליחה לנשום. היא הרגישה אותו חודר בכוח,
באלימות. גלי כאב עברו בה כשהוא נכנס בה. הוא תפס את שדיה מועך
וצובט, משקל גופו מצמיד אותה לרצפה בכוח, מחכך את עצמו
באלימות. היא שחררה יד אחת וניסתה לשלוח אותה לעבר פניו אבל
הוא תפס אותה בכוח וחבט בה, שובר את הכתף. היא נאבקה להשתחרר
לחלץ את גופה מתחת לגוף הכבד, השעיר, המזיע. הוא היה הרבה יותר
גדול וחזק ממנה והצמיד אותה בכוח לאדמה. היא שכבה מתחתיו חסרת
אונים. הוא גמר וקם מעליה מנשק אותה לשלום, נשימתו כבדה
וחמוצה. הוא שחרר אותה ממשקל גופו אבל היא לא יכלה לקום. ראשה
פעם מהחתכים הפעורים בעור ושברי הזכוכית התקועים בבשרה, רגליה
כואבות מהמעשה שביצע בה וידה מדולדלת שבורה לצד גופה. הוא ניגב
דמעה שנפלה על לחייה ויצא מבין השיחים צלליתו מול פנס הרחוב
הסתכלה לשני הכיוונים וממשיכה ללכת במורד הרחוב משאירה אותה
לשכב בין קרעי הבגדים, הדם ושברי הזכוכית בוהה למעלה לחלל.