"ככל שהלשון מנוסחת בקיצור, כך היא מקיפה נושאים רחבים
 ושלמים יותר"          (הרמב"ם)


שברי עצים קטועים שוחים אלי
בים העצלתיים
עת רתמה שחורה
אפסר זהוב חבוק על פי
שורת קברים
מנוחתם של כל הרגעים
כאבן על כנפי ציפור

ציפורן נגד הכריש
המון סנפיר
עשרת אצבעות לעומתם
גיזרי נייר שלגים דואים עלי
פיתוי החתכים

המאירה סמן היא מציינת בדלתי
שלא יפסח חרמש
יד גרומה אוחזת במושכות
גם אני צנום
אני הסוס
פרש מותיר שקערורית
אני מעט קעור      



נימים בולטים בין חום לקור
כאף שתוי עיניים ניגרות
דבשים
דמעות סוכר
שרף מתוק
פיתוי החתכים

תמונת אדם יחף
מראה בשר חשוף
ערום בציורים

בוכנה עולה יורדת
עטופת ברק
פעימת מנוע
פעימה
לב המכונה
הנהמה האחרונה

פרוש על גלובוס
פסיפס ענק
כאבן על כנפי ציפור
כמו כנפיה
אני מעט קעור



שגר רך
לא עצם מוצקה בגוף תשובה

מבעד ידיים חלולות
איש עובר
חרישי
תנועתן לשווא
כאבן על כנפי ציפור

ואני מריח פגיעות
דם לא שלי
זורם בנחיריים
ניחוח מתכתי חריף
לשם אני הולך
חזק
חזק
פיתוי החתכים

באתי שמה
הטרף מר פניו מתוק
וטעמו
החיך מזיל רירים
אני צולל אל תוך עיניו
זכרונותיו
הוא לא יבוא אל פי בשקט!

כמו גבו של הנמר
אני מעט קמור