אין שום הקשר הגיוני בין המשפטים. למעוניינים.

"כמה קיבלת במתמטיקה?"
"81"
"לא נורא..יהיה בסדר"
"מה בסדר?! זה ציון מעולה!!"
"אמ....כן, פשוט פה בהנדסאים..בוכים על יותר.."
"כוס אימא של הנדסאים! הייתי מוציא אותם לשעה לרחוב..נראה מה
היה נשאר מהם.."

צברים בני זונות וחיקויים של צברים בני זונות, אבל ניקח הגדרה
לרגע.
צבר-אמנם אתה רשמית כזה מרגע שנולדת בארץ, אבל טכנית, זה הרבה
יותר, צברים זה החראות העשירים(יותר ופחות) שתמיד ירדו והרחיקו
אותנו מהם ביסודי, עשו לי חסכים החראות.
אבל לא נורא, מרגע שהגיעה שאר העלייה, וגדלנו קצת, הצברים הפכו
למודחים, כסף, בית יפה ובגדים אופנתיים זה לא העיקר. מי מהווה
70% מתלמידי האוניברסיטאות?! מי מחזיק את הרחובות?!
אנחנו.
אני לא אוהב לכתוב כאלו דברים, אבל לפעמים צריך להתפרק בפומבי.
טקסט הנ"ל מיועד לתלמידי ן 1 בסמילנסקי.(לשעבר)
מי כיום לא מעז להראות את הפרצוף שלו ברחובות? למי הבנות הכי
יפות? בגלל איזה בנים עוברים לצד השני של רח' הרצל בימי שישי?
לעולם לא נשכח.

חיים קשים זה לא כשבחורה זורקת אותך, זה כשיש עליך חוזה ברמלה.
לדעת להעריך את החיים כמו שהם היא לא תכונה של עבריינים כמו
שקוראים לנו, אלא של אנשים שמבינים את
המצב-שממנו-אין-לרדת-לרמה-גרועה-יותר. אדם לדעתי, יכול להיות
באמת שלם אם עצמו רק כאשר הוא ממש טיפש או שהוא יודע את
המקסימום, ובניגוד לדעה הרווחת..את הרוב לא לומדים בביה"ס, אלא
מאנשים, אדם אחר הוא מקור הידע הגדול ביותר שתמצא אי פעם.
אגב..יש גם צברים שמאוד שונים ברוחם מהגדרתם אצלי, הייתה לי
חברה אחת, אדם מדהים, צברית(מעין) ,נרקומנית לשעבר, חולת OCD
לשעבר ובכלל אדם מאוד מתוסבך אבל למרות היסטוריה נרחבה של
שמועות אודותיה, שריטות שלה וכד' ולמרות שהיא תומכת מרצ אני
עדיין יכול להעיד עליה שלמרות השאר היא אחד האנשים היחידים
שהבינו אותי. ובשביל זה צריך IQ של לפחות 135 בדר"כ(שלי 144)
מה שכבר אמור להעיד עליה משהו.
זה לא שאין אחרים שמבינים אותי, פשוט השאר הם..משלנו. ומבינים
אותך יותר טוב לאחר וודקה, או כמה באנגים.

חיקויים של צברים זה עוד יותר גרוע, עזבו אנשים מגעילים, אלא
גם בוגדים בשלהם וגם בעצמם.
להורים שלי יש איזה חברים, אקדמאים והכול, אבל לא הלך להם כ"כ
טוב, והם גרים בעמידר ברמת-גן,
הבת הכלבה שלהם הלכה לבית ספר שבו אם לא רשום CROCKER על
הג'ינס שלך אתה אוטומטית מנודה. אפשר להבין מי לומד שם...
אז היא במקום קצת כבוד עצמי, נידנדה להוריה שיקנו מכספם המועט,
רק מותגים.
אבל עזבו את זה, הצד היותר גרוע של העניין, אנוכי 12 שנים
בארץ. שולט בשפת האם שלי באופן מושלם, קריאה כתיבה דיבור
וסלנג, היא, מבוגרת ממני בשנה ניסתה בכל כוחה לשכוח. והצליחה,
כל הכבוד לך!! לא רק זה. הכלבה מתביישת להביא חברים הביתה ואם
היא כבר מוכרחה, אז שההורים חס וחלילה לא יהיו בבית! שהחברים
לא יראו דוברי רוסית בבית, שלא יפגעו חס וחלילה או משהו.
ניסיתם להכריח סבתא עולה בת 76 לדבר בעברית?! רק כדי שתוכל
להסתכל על הנכדה שלה?
קשה להיות קוף, נסכם.
לכל הקוראים, שאני בספק שיגיבו או אף יטרחו לקרוא עד הסוף, אבל
אם.
בפעם הבאה שיהיו תלונות כלפינו, אל תחשבו שאת ההתנהגות הבאנו
משם..פיתחנו אותה פה, ולא סתם.


גיא.