חיפשתי לרצות לחיות
ורציתי לחיות
ככה אמרתי
אבל פעם באמת רציתי
ועכשיו
ופעם
ועכשיו
הראש שלי מלא בלחשוב על החיים על כמה ומה ומה ומה ומה  ואף פעם
אני לא מבין על מה

ואת שאלת אותי
נו מה??
מה?
מה כבר?
וחשבתי ומנסה לתרגם ממחשבות למילים
וכלום
הכל במקום הנכון
כמו שתמיד רציתי
כלום לא בלי רצוני
הכל פשוט טוב

ועדיין אחרי שהגעתי למסקנה הזו
בפעם המיליון
אני שוקע ושוקע ושוקע שוקע
עד שכל מה שאני רואה זה משהו שלא יכול להגיד במילים
כי הכל טוב
אבל עצוב בלב וכבד בחזה והראש כואב
והשיניים בלילה השיניים אוכלות אחת את השניה
לא מקבלות
לא רוצות ככה
כי ככה לא טוב!!!
ככה לא מספיק...
ודמעות
ואיך לעשות כך שאוכל לחיות
ואני חי
אבל אני חצי לא כאן
שלושת רבעי שם
לא יודע איפה
רק עיניים כבדות שרוצות סיבוב 180מעלות
פנימה
לעבר הכאב הפנימי

ושמחה שפורצת
כמו נמלה שטובעת בטיפה
ונחלצת ובורחת
רצה רצה רצה צורחחחחת  
אאאאאאאההההההה
אווווההההההההההההה
רצה
בורחת
משאירה אחריה שבילי טיפה רטוב
והיא מתייבשת
איבדה חצי ממשקלה
ושוב היא נמלה
שלא טבעה
"ואולי" , חשבה "הייה עדיף שאטבע?!"
כי שוב אני נמלה
ויבשה
וקלה

ואני לא מדבר איתם
עםם כולם
שצוחקים וכל כך משתלבים

ותמיד ידעתי
ידעתי שאפול
שאפול

ורק מרצוני

ולא רוצה
לא רוצה ליפול
אך גם כלום אחר
אני לא אני
לא אני
כותב לא הכאב
לא השמחה
לא התימהון

הזיכרון
הזיכרון על הכאב על השמחה על התימהון

ואולי אולי זה הכל רק חלום

ומה אם אמות

יגמר

לא
לא
לא
לא
ל
א

לא רוצה להיות כמו כולם

רק מה שבפנים

מבדיל

ואני נרקב

לא מצליח לדבר
לנשוף
לנשוף לנשוף לנשוף לנשוף לנשוף לנשוף לנשוף   להקיא

לצעוק (שורף בגרון)

ממש מן המקום
לא מצליח
לא רוצה כמו כולם

והכי רוצה כמו כולם

עולם מוזר אני מוזר


ואת

פשוט ככה    
אולי לא כואב לך הראש



הכל לא יכול להיות בסדר

ואם יחליפו אותי פה
לא אשים לב

אפילו לא אשים לב איך נעלמתי
ואמשיך לכתוב

ואלך הביתה
ואשב ואנגן
ואפגש עם חברים ונדבר ונדבר
ואני עדיין אמשיך לחשוב

בלי לשים לב שאני לא קיים יותר
כי אין הבדל

כואב הראש

רק לא כמו כולם




צריך להתעורר

בבקשה חייב להתעורר
להוריד את החלום
לפתוח את העיניים
להוריד את המסכה
לצאת מן המחבוא
לבטא
לצייר
לצעוק
להיות

פשוט עכשיו...
לישון