האדם
מפעיל האבירים שנתנו לו כפעולה המובנת מאיליה.
האדם
פורץ מדי פעם בשפיכת רגשות- מעלה זכרונות מאי שם במוחו.
האדם
שחי ומת עושה את השקר ויודע את האמת.
האדם
שבוער בקרבו מרוב רצון לנקמה
שאוכלת אותו הקנאה
שרץ ורודף אחרי הכבוד
וכל הזמן לא מספיק לו הוא רוצה עוד ועוד ועוד.
האדם
שנושם את האויר שזה עתה זיהם
שפוגע בחביריו זה עתה המהם
שאוהב ושונא מדקה לשניה
ורוצה ודוחה וקופץ מדעה אל דעה.
האדם
שכל-כך רוצה אבל לא מראה,
שכל-כל מראה אבל לא באמת רוצה,
שכל-כך בוכה כשליבו ממש בוכה.
האדם
שצוחק ובזוית עיניו דמעה
ובוכה מרוב צחוק והוללות.
ששותה ומאבד עצמו לשניה
מסומם, מרוחק מהמציאות.
האדם
שקם ונופל, יושן ואוכל
שמתעורר ונרדם מזדרז ומתעצל
שיודע ומתעלם, שיודע ופוגע
שרוצה שידעו ויפסיקו לפגוע.
האדם
שגדל, מזדקן ורוקם את חייו
בחוטים של בלבול והתנצלויות
וכשתשאלו על מה ולמה הוא יגיד:
" אני רק בן אדם, תנו לי לחיות". |
