יש לי פצע,
פצע עמוק,
פצע פתוח.

אני שותקת,
לא פוצה פה,
לא אומרת מילה.

יש לי פצע,
פצע עמוק,
פצע פתוח.

אני שורדת יומיום,
עם הפצע, החתך, הכאב,
הכאת שאותי לא עוזב, שממני לא מרפה.

יש לי פצע,
פצע עמוק,
פצע פתוח.

אך מה יותר כואב?
החתך ביד, או הפצע בלב?
שניהם פתוחים, שניהם מדממים,
ושניהם מכאיבים לי עד אין סוף.

יש לי פצע,
פצע עמוק,
פצע פתוח.

הכאב דומה אך המצב שונה.
איש לא מבין את הכאב,
איש לא מבין אותי.

יש לי פצע,
פצע עמוק,
פצע פתוח.

איש לא ידע את הסיבה,
הסיבה כבר בלויה,
המציאות כה שונה.

יש לי פצע,
פצע עמוק,
פצע פתוח.

הפצע לא יעלם, אני חשופה,
האומנם לא מראה אך בכל זאת,
אני רק ילדה.