[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ביום למחרת הילדה עם מצבי הרוח המשתנים לא התקשרה. אפילו לא
השאירה הודעה או סימן כלשהו שיכול היה ולו רק לרמוז לו היכן
הוא עמד.  ביום למחרת הילד שלא היה כל כך חשוב לאף אחד הלך.
הלך ואף אחד לא ראה לאן. לאף אחד גם לא היה כל כך אכפת אם הוא
הולך או נשאר, אם הוא עצוב או מאושר, אם הוא בוכה או סתם נתקל
בילדה עם מצב רוח לא כל כך מרומם.

כמו כל אחד בעיירה זו ששמה לא מוזכר באף ספר, סיפור או סתם מפה
קם בבוקר התארגן ויצא לעבודה. וכמו כל אחד בעיירה זו ידע שעם
הילדה עם מצבי הרוח המשתנים לא כדאי להתעסק היום. כי היום היא
יכולה להתפוצץ על כל זבוב ונמלה, על כל ילד וילדה, על אדם חשוב
ואפילו על אדם שהוא כלל לא ברמה. וכמו כל אחד בעיירה הזאת אף
אחד לא שאל לאן הוא הלך, אנשים הסתכלו בו וראו נוף, עברו דרכו
ולא הרגישו כלום, דרכו עליו, בטעות, מבלי לשים ממש לב.

בדרכו של ילד שלא היה חשוב כל כך לאף אחד הוא פגש ילדה עם מצבי
רוח משתנים מדרגה ראשונה. הוא חשב כמו כל אחד שאולי לא כל כך
כדאי לו להתעסק איתה הרי שהיא יכולה להתפוצץ על כל אחד אבל
ממתי הוא כבר חשב כמו מישהו מהעיירה ששמה אינו מוזכר?

אז הוא עבר לידה והיא לא שמה לב כי היא בדרך כלל שמה לב רק
לדברים חשובים כמו הכתם על חולצתו של אחד העוברים. היא בדיוק
הייתה בדרך להגיד לו שיש לו כתם על השרוול. הילד ניסה בכל כוחו
למשוך את תשומת לבה אבל היא לא הרגישה אותו כי הייתה יותר מידי
עסוקה בבעיות הפרטיות עליהם היא חשבה.

לאחר כמה ניסיונות כושלים נגע בילדה עם מצבי רוח משתנים ילד
שכבר לא היה חשוב לאיש מבין כל האנשים. הילדה הסתובבה וכמעט
התחילה להכותו על כך שהפריעה לה באמצע ניסוח משפט מאוד חשוב על
הכתם בישבן. והילד שלמרות שעמד לקבל ולא מעט צרחות ומכות
מהילדה, הרגיש קצת יותר חשוב וקצת רק קצת התייחסות בגלל שמישהי
כמוהה הסתובבה.

לילדה עם מצבי הרוח, המזג עלה וכמעט כבר רתח, והיא במקום לסלוח
או אפילו לבקש סליחה על התפרצותה רק המשיכה לילל ולקטר על חייה
האומללים ועל כך שכולם לה מציקים. זה לא שהיא ממש התייחסה אליו
או לפחות היא לא הייתה קוראת לזה כך אבל גם היא הרגישה קצת
יותר טוב עם זה שמתעניינים בה וקצת רק קצת הבינה שיש עוד מישהו
בעיירה שהיא בכלל לא הכירה.

אז מאותו יום ועד ליום למחרת ישבו ילד וילדה בעיירה שלא מוזכרת
שמה, הם ישבו ודיברו ישבו וצחקו וכשנמאס כבר לשבת קמו ונעמדו.
הם נהנו להיות ביחד והילד שעד עכשיו לא היה חשוב לאף אחד ידע
שהוא כן חשוב לפחות למישהי אחת. והילדה הייתה רכה ואפילו פעם
אחת בשיחה לא התפרצה. היא קילפה את כל הקליפות הנוגשות מעורה
והשתחררה קצת מאופיה העסוק רק בעצמה.

וכשהערב ירד על עיירה שאפילו אני שכחתי כבר את שמה ליווה ילד
חשוב מאוד ילדה מאוד עדינה. הוא השאיר אותה באמצע הדרך כי היו
לו עיסוקים חשובים. הוא אפילו לא לא שאל אותה אם בא לה לצאת
שוב פעם באחד הימים.
הילדה העדינה כל כך נעלבה היא לא הבינה איך כל זה בכלל קרה
דווקה לה, הרי שאף פעם היא לא הרשתה לאף אחד להגיעה אליה בקרבה
של יותר מסנטימטר אחד ועכשיו היא הרגישה כאילו לא כל כולה
שייכת רק לעצמה.

ביום למחרת הילדה עם מצבי הרוח המשתנים לא התקשרה. אפילו לא
השאירה הודעה או סימן כלשהו שיכול היה ולו רק לרמוז לו היכן
הוא עמד.  ביום למחרת הילד שלא היה כל כך חשוב לאף אחד הלך.
הלך ואף אחד לא ראה לאן. לאף אחד גם לא היה כל כך אכפת אם הוא
הולך או נשאר, אם הוא עצוב או מאושר, אם הוא בוכה או סתם נתקל
בילדה עם מצב רוח לא כל כך מרומם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-אל תדאג לי,
אני אחיה.

-הנימפומנית


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/3/02 17:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורלי צסיס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה