עדי וקסמן / סבא |
לב כל כך גדול -
שאפשר היה לטבוע.
היית מגינם של החלשים,
מציל הנואשים,
כל זעקה יכולת לשמוע.
אי אפשר היה לגעת בכאב שלך,
רק לבהות בו מרחוק.
מול הזוועות שראו העיניים שלך,
יכולנו רק לשתוק.
גיבור, חזק וכל-יכול היית לי,
איש בשר ודם או אגדה?
בלתי מנוצח, נצחי ומנצח -
אבל הסיפור נגדע.
ביום סתיו בהיר ושותק,
בחולות הים של נהריה,
אמרתי שלום אחרון וידעתי -
שסוף העולם הגיע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|