שקיעת התפוזים הובילה אותי אל הים.
אל חוף "מבטחים",
שם הדבר היחיד הבטוח הוא גלגלי ההצלה.
כבר אחרי שש בערב: הגלגלים קשורים, והמציל איננו.
החוף מתרוקן-
מאור היום ומאנשים,
סוף היום.
רק לדגים לא באמת אכפת,
אחרי הכל, כוח המשיכה לא כל כך נורא להם.
מוכר השלגונים עדיין כאן,
היחיד. ריח אמיתי של ים
מתישב לידי,
ושנינו מתבוננים לעבר הדגים.
שוקעים יחד בדממה.
"רוצה שלגון? "
בצבע כתום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.