|
יושבת לה אל מול החלון
נראית שקועה בעצמה
בשקט רועם
בעוצמה כה שלווה
נערה של דמיונות
עם מחשבה של סתם להיות
להינות מהחיים
קצת להיות מנותקים
שיער שחור כמפל
עיניי תכלת קריסטאל
עור חלק כרקיע
מבט נעים כה מרגיע
קצת סיקסטיז כזאת
וקול חלומי (עצבות תהומית משהו)
שמלטפת אותי
וזהו...הלכת
נפרדנו לעד...
וללא כל סיבה
את נשמטת לי מהיד
חרטות ושגיאות
הרגשה של לא להיות
אני מתגעגע אלייך |
|
|
תיאוריית
המיספור: מהרגע
שמתחילים להציג
לאנשים משהו
כחלק מסידרה הם
יחכו להמשך.
דוגמא: מלחמות
עולם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.