יולי ויצמן / לחטוף כמה שיותר ממך |
אל רחובות מעורפלים
אגלי טל זולגים לאיטם על עלים ירקרקים
ואתה ישן לצידי.
שמש עגולה וצהבהבה עלתה בשמיים
כמו עוגייה חמה חמה מהתנור
השמיים מתבהרים ומתעוררים אל יום חדש
ואתה פוקח עיניים לצידי.
גוף אל גוף
שפתיים ולשונות
הטל נהפך לזיעה
חום מתיך, משכר, מסמם.
לחטוף כמה שיותר ממך
מהבוקר הזה
המהפנט
בו התעוררת בתוכי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|