כבר חצי שנה אני מסתובב עם זקן.
זה התחיל מזקן קטן , כזה קוזלה שאפשר ללטף, כמו היה לכלוך סתמי
מתחת לסנטר שלי.
במשך שלושה חודשים היה לי את הזקן הזה, ומה שהיה הכי מעיק הוא
שכל הזמן העירו לי על הזקן, מה זה העירו - פשוט עשו ממנו צחוק
בהתחלה ניסיתי עוד לשפר אותו, לגלח מסביב, לגדל פיאות, אבל כל
הזמן סתם צחוקים וירידות על כך שהזקן ממש לא מתאים לי, ובכל
זאת דבקתי במטרתי ונשארתי איתו למעלה משלושה חודשים, כמעט
ארבעה כשחושבים על זה.
אבל יום אחד התגלחתי, ואז אף אחד לא שם לב יותר ואפילו לא אמר
לי להתחדש על כך שהתגלחתי.
בהתחלה לא הערתי לאף אחד אבל אני, כמו שאני שונא צבועים,
התחלתי לאט לאט להעיר לכולם "תגידו לא שמתם לב שהתגלחתי" ואז
הם אמרו משהו כמו "אה... כן... תתחדש..." כאילו שבאמת היה אכפת
להם.
העיקר, להקניט אותי על זקן התיש היה להם סבלנות מדי יום אבל
להעיר על כך שהתגלחתי - נאדה.
ניחא.
אבל אז גידלתי זקן עבות, ולו רק בשביל לשמוע את התגובות.
אוי כמה שנהניתי מדי יום לספוג את התגובות.
האמת היא, שבהתחלה לא היתה כל כך היענות לזקן שגידלתי, כי הוא
עוד היה בשלבים שזה מוקדם מדי בשביל לומר אם זה באמת זקן או
שסתם שכחתי להתגלח בבוקר.
אבל אז עוד פעם אנשים התחילו להעיר לי על הזקן, לומר לי "שיו..
איזה זקן אתה מגדל".
רוב התגובות שקיבלתי היו שהוא לא יפה ומכוער ושכדאי לי לשפץ
אותו.
אז שיפצתי, כבקשתם.
גילחתי קצת בפיאות, יישרתי אותו.
ואז או שכולם אמרו שאני נראה כמו אחד שחזר בתשובה, או שהם אמרו
שאני נראה כמו ערבי.
אני מצידי אמרתי להם ששבוע הבא יש לי מבחני קבלה לחיזבאללה אז
אני צריך להיערך בהתאם.
מעולם לא חשתי כל כך מקובל, כשכל הזמן מעירים לי על הזקן העבות
שצמח סביב פני. אפילו אנשים שבדרך כלל לא היה לי דיבור איתם,
דבר ראשון אחרי שאמרו לי שלום נימוסי היה התוספת הקבועה "מה
הקטע של הזקן שלך".

עכשיו התגלחתי לגמרי.. שוב... הורדתי לגמרי את כל הזקן.
נשארנו רק אני והפנים החלקות שלי.
ועכשיו שוב פעם, אני לא מושא ההתעניינות של אף אחד ולאף אחד
כבר לא אכפת ממני.
איזה יופי מה קצת זקן יכול לעשות לפופולריות של בנאדם.