גדעון סלו / האם אהבה |
מצקצקת את קצות השפתיים
של אלו הממאנים לשוב,
ממנדלי המוכר את ספריו
ברמז של מתיקות בשר וצלם,
ומספר הראשית
ללא עלי תענה וללא נחשים.
ממאנים להשיב פנים אל ריקם
ממאנים לתור אחר נצח ושואפים בו לעד.
שם היא אורבת בין הכמיהה ובין הדעת
בין קצר מחשבת האבדון
ובין המודעות לאי מודע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|