כל לילה אחרי שאבא אותי מכסה בשמיכה
אני מנסה לחשוב עוד מחשבה אחת שמחה
מביט בצורות שיש לעננים
וסופר כמעט את כל הכוכבים
אבל לפעמים כשהעיניים איתי נלחמות
לא מוכנות לישון ולא נעצמות
אני קורא לאמא שתספר לי עוד סיפור קטן
שאחריו ארדם-כמובן
ואמא פותחת ספר אגדות
בו מסופר על קוסמים ונסיכות
ומתחילה לספר לי על שלגיה והגמדים
על היפיפיה הנרדמת
ועל מכשפות ונסיכים
ולאט לאט נעצמות לי העיניים
ואני שט עם הברבורים במים
ומדבר עם חיות ביער הירוק
ועף בחלומות רחוק רחוק...