הוא קם וסידר את שיערו, צחצח את שיניו וזרק על עצמו איזו חליפה
מזופתת מלפני מאתיים וחמש שנים. ליתר דיוק, מאתיים ושש וחודש,
לחתונה של הבאדי הכי טוב שלו ולמסיבת רווקים שלפני... אוך, זה
היה טוב. בנות מפלוטו הן אולי הכי קרירות באופי, אבל יש להן
חום גוף לא נורמלי. הוא אפילו יצא פעם עם אחת, משהו שנמשך לא
יותר מחודש, ככה, חודש של נסיעות בלתי פוסקות ברחבי שביל החלב.
גובה האגרה שבביתן שבאמצע הכביש אפילו לא חייב אותו על כל
הנסיעות... אז זהו. עכשיו הוא בדרך לחתונה שלה, עם מישהו מכדור
הארץ. מכדור הארץ! הכוכב העלוב ההוא, שיותר מחצי שלו זה בכלל
מים, ורוב בני האנוש שבו אומללים מרבית חייהם. פשוט בושה, הוא
עזב אותה ואל מי היא הולכת? פשוט... פשוט... טוב, שיינפארגו
צריך למהר. ייקח לו כמה שניות להגיע מהשמש לירח, והוא עוד לא
שתה את הקפה שלו. שיינפארגו הרתיח קצת לבלץ, הוסיף כפית של
גרגירים חומים וערבב. זהו, הוא כבר בדרך.
טוב, אז הוא הגיע. והוא רקד קצת, ושתה הרבה. ממש סינאריו קבוע
מהסרטים, כשהאקס מעביר את כל החתונה של הכלה בשתייה וקללות
ועוד קצת שתייה. ואז, אחרי כל כך הרבה כוסות לומציגאמפ שהוא
הפסיק כבר לספור, הוא פגש אותה. ילדת ירח שכזו, עם שערות
כסופות ארוכות ארוכות ופנים זוהרות כל-כך... עיניים מאורכות
היו לה, ולחיים בגוון שרוצים לאכול ולמצוץ לאט לאט לאט... היא
היתה רק ילדה, לא יותר מבת... שיינפארגו חישב חישוב מהיר משנות
ירח (שדי דומות לשנות ארץ, משהו קטן פי ארבע משנות שמש). היא
בת... 60 אולי. משהו כזה. כל כך קטנה, זה ממש יחשב לבעילת
קטינה אם הוא רק יתקרב אליה, וחבל, כי היא כל כך... בשמלה
כסופה וארוכה היא התקרבה לבר והתיישבה לידו, ביקשה לבלץ עם קרח
וקצת לימון. הברמן הגיש לה קצת לבלץ והרבה לימון ואפילו שכח את
הקרח, אבל היא סלחה לו. שיינפארגו רצה לשאול אותה לשמה, מודע
לעובדה שהיא היתה יכולה להיות האחות הקטנה שלו, היא היתה יכולה
להיות הבת שלו אם הוא היה ממש רוצה. והוא היה רוצה, שתהיה לו
בת שהיא ככה כמו חברה טובה והם יוכלו לרקוד לפעמים ולישון חדר
ליד חדר ולהיפגש בשירותים. הוא הציע לה לרקוד והיא חייכה ואמרה
שלא עכשיו. הוא התחיל להתווכח, כי הוא ממש רצה. העיניים שלה
צבטו אותו והוא נורא רצה להחזיק אותה בידיים ולסובב אותה מהר
מהר. היא אמרה לו שלפי תורת הטאו, איש טוב אינו מתווכח ומי
שמתווכח אינו טוב. שיינפארגו ענה לה שלא מתחשק לו להיות טוב
עכשיו, הוא רוצה להיות ווכחן. היא חייכה ובאמצע הסיבוב שחמישי
ילדת הירח נזכרה להגיד ששמה הוא לילמארה. לילמארה, ילדת הירח,
סיימה את הלילה בחדר הצמוד לחדרו של שיינפארגו והם נפגשו
בבוקר. בשירותים. |