לפני שנים רבות חי לו גנרל.
תפקידו של הגנרל היה להשמיד עם מסוים מיבשת מסוימת.
הסיפור הוא פשוט- הגנרל וצבאו היו עוברים ממדינה למדינה
וטובחים בשיטתיות את אותו עם מסכן. וכך, מעיר לעיר, מכפר לכפר,
מבית לבית הגנרל וצבאו היו רוצחים נשים, ילדים, זקנים, אפילו
את חיות המחמד של אותם אנשים.
לאחר שש שנים כמעט גמרו הגנרל וצבאו את המשימה, רק נשארב להם
עוד עיר אחת לעבור בה. בלילה שלפני היציאה ערכו הגנרל וצבאו
מסיבה גדולה עם בשר, יין וכו'...
בסיום המסיבה חש הגנרל רעב וביקש מאחד מאנשיו להביא לו עוד
צלוחית מרק. הגנרל התחיל לאכול ונהנה מאוד מהמרק. אך לפתע משהו
קרה: הגנרל הפסיק לאכול, הוציא את לשונו והוריד ממנה שערה
שחורה וארוכה.
וכך, בין קולות הצרצרים לבין שירתם של החיילים השיכורים, הוציא
הגנרל אקדח מכיסו הימיני וירה ישירות בראשו של החייל.
המוזר הוא- שהדבר האחרון שהחייל חשב עליו, לא היה על משפחתו,
ביתו או על ילדותו. הדבר האחרון שהוא חשב עליו היה:
איך אדם שניפץ ראשים של תינוקות, רצח ילדות וטבח באנשים חפים
מפשע, איך אדם כזה מסוגל להיגעל משערה במרק??