בתוך חדר קטן
נכבו האורות
והכל כבה ומת

החושך ליטף
ושחור שעלה מעייניך
העלה בי זכרונות
מחייך
הלא ידועים

וחשבת
שאין לך אף אחד בעולם
וחשבת
שנשארת עצמך אל מול כולם
בתוך מציאות מנוקרת מכושפת
היית לבדך בעולם

ואחר כך תתפלא
למה נפסקים לך החלומות
ואחר כך תתפלא
למה נגמרות לך האהבות
כשיצאת לומר לי משהו
נעטפת בחול שממנו קשה לצאת

עכשיו אתה
מתבונן אל תוך חייך האפורים
עד כמה בזבזת רגעים
אתה מסתכל אל תוך ענן מתפוצץ בגינה
מסתכל על שטיח שנקרע בתוך תמונה

ובתוך כל זה אתה מסתכל על עצמך...
האאאא

נראה לי
שעדיף לאהוב אותך
מאשר שתאהב את עצמך...