גרב אדומה מסתבכת בירוק כתפרחת עצים נושמים עד ראש שמיים.
צבעי העולם מקשטים גאוותך המופנמת.
אמרח אותם על פנייך, אערבב בין שתי אוזנייך
אשמיע צלילי נעימות ילדות לצלילי ליבך הסואנים, מתפרקים,
מתקשטים והופכים רעש יפה ליפה ויפה ליפה בשבילך.
זיעתך קרה מתבשלת בחום לוהט, צורב את פנים ליבך, מחפש את ריחך
מתפוגג בין שתי הרגליים.
מתחי אותן לאחור, התרוממי ומתחי מעלה, מתחי אותן לאחור.
הסיטי מבט השפילי מטה.
אלטף פנייך בנגיעות קרות, ותקפאי עומדת אטייל בגני גופך.
התחממי מבוישת, ציפור מסכנה, ארטיב לשוני ואחדד בנועם, ארטיב
לשוני ואחדד בלי כוח.
שכבי בצל נטולת מעצורי כל שבר, ספוגה פקחי עינייך כחולות
גדולות, הביטי בדמיוני עוטף מציאותך, מה רצית לא הבנתי, מה
שאלת, בקשי את נפשך.
וכשתעצרי אשאר תמוה, חייכי בלי חשש ואגיב בלי בושה.
גברת לא משחקת ברגשות, גברת לא מתלבשת כך סתם.
התקפלי וראי את דמיונך חובק כנפיים, מלווה לבדוק בקיום עולם
אחר.
האם יש עולם אחר, קיים עולם טוב יותר, עולם אחר,חלומות ישנים
טובים יותר לאנשים יפים כמוך ?