אני לא יודעת מה עשיתי שגרם לך לברוח ככה. אם הבהלתי אותך אני
ממש מצטערת. אולי גרמתי לך לשנוא אותי ככה כשבכיתי שנגעת בי.
אבל בכיתי כי לא רציתי שתברח בסוף וזה בדיוק מה שקרה. ברגע
שהלכת נהיה לי קר והתכסיתי וזה לא עזר בכלל, אז החלטתי ללכת
למטבח לעשות לי תה להתחמם ואז ראיתי את הספל שלך מלפני רבע שעה
כשעוד צחקנו. התחתית הייתה מכוסה שטיח שחור מהמשקע של הקפה.
התיישבתי  על הרצפה של המטבח והחזקתי את הכוס כמו קוראת בקפה
ואיחלתי לך שתמות, שתישרף ושהאישה שלך תלד ילד מפלצת. אח"כ,
בשביל שהנבואות שלי יתגשמו לקחתי מה שנשאר בתחתית הספל והכנסתי
לפה ולעסתי הכול עד שכמעט נחנקתי. זה היה מגעיל ומר ועוד יותר
קיללתי אותך בגלל מה שאני צריכה לעבור כדי שיהיה לך רע. כמו
לי.
אני לא יודעת איך אתה מצפה שאני אתנהג כשאתה מגיע ככה עם שיער
חפוף ונשימת ווינטר פרש עם יין ביד כשאתה יודע מה שיין מוציא
ממני את הטוב כשטוב לי ואת הרע כשרע לי. אתה בא עם חיוך ענק
ואני חושבת שזה בגללי ואז אנחנו מוזגים יין ומשיקים כוסות ואני
שואלת אותך נו, אז לכבוד מה אנחנו שותים מה כבר סגרנו שלושה
חודשים, לא הרגשתי, איך הזמן טס ואתה עונה לי מה פתאום שלושה
חודשים יא פסיכית אנחנו מכירים בקושי חודשיים ואז אתה מספר לי
שאשתך (השרמוטה המזדיינת) בהריון ואיזה מתרגש אתה ואיזה חוויה
זאת הולכת להיות ואני מרגישה איך הדם בורח לי מהפרצוף ומתחיל
להיות לי חם בלחיים אבל אני מחליטה להיות טובה ולנסות לשמוח
בשבילך אז אני מציעה קפה ואתה אומר כרגיל שחור שתיים סוכר. ואז
אני הולכת למטבח ושומעת אותך מעביר ערוצים בטלוויזיה. בזמן
שהמים רותחים אני ממששת לי את הבטן וחושבת שאולי גם לי יש ילד
ממך אבל בבטן שלי אין כלום חוץ מאלכוהול. אני מחליטה לנסות
משהו שקראתי בספר פעם אולי זה יעזור להשאיר אותך קצת יותר אצלי
גם עם התינוק. אני לוקחת סכין של ירקות וחותכת לי קצת באצבע
וסוחטת כמה טיפות לקפה שלך, מערבבת ומגישה לך. כדי שלא תרגיש
שמשהו מוזר אולי בקפה אני מנסה להסיח את דעתך בכל מיני סיפורים
על אחותי הזונה ומה היא חושבת לעצמה ועוקבת אחרי השלוקים שלך.

אני מחכה שתגמור את השלוק האחרון ומשכיבה אותך על הספה ואתה
מאבד שיווי משקל וצונח מתחתיי. לפני שאתה מספיק לחשוב אני
מורידה את החולצה שלי ופותחת את שלך ומתחילה לנשק כל סנטימטר
בחזה שלך. למרות שלא נוח לי ויד אחת תפוסה מתחת לגב שלך אני לא
יכולה להפסיק עד שאני מרגישה את היד שלך נחה כבד על הגב שלי
ומנסה לעצור אותי. אתה מרים אותי ואומר די, אי אפשר עכשיו. אני
מתחילה לבכות ואתה משתחרר ממני וסוגר את החולצה ואני חצי
עירומה יושבת על השטיח ובוכה וכל האיפור נוזל לי על הפנים. ואז
אתה הולך.
עכשיו אני עם קפה שחור שממלא לי את הפה ונתקע לי בשיניים. אני
שומעת בחוץ חריקות בלמים ומתפללת שהנבואות השחורות שלי יתגשמו
כי הנה שוב אני לבד על הרצפה עם איפור נוזל על הלחיים וקר לי
ועדיין לא הכנתי תה כדי להתחמם.
וחוץ מזה נגמרו לי הפלסטרים.