|
יושבים על משטח הבטון על יד פסי הרכבת. היא מסתכלת על האופנוע
מתרחק בשביל לכיוון הפרדסים. אני מסתכל עליה מסוככת על גופה
הערום בחולצתי. הכחול עוטף אותה וגבה החשוף מופנה אלי. אני
מותח קו זעיר מהצמה לאורך עמוד השדרה עד לקצה ישבנה. גוף אישה
שחום ומסתתר. מסביב השדה התחיל להתרגש עם בקיעת הניצן.
אקח אותה אל הדשא המוריק ונשכב שם.
אחר כך נביט בשמיים זרועי העננים. מפתחות המכונית שלובים
באצבעותי והיא משעינה ראשה על בית חזי. עיניה עצומות ואישוניה
מתרוצצים. אני מביט בעננים ומשחק בצרור המפתחות. |
|
|
החיים הם כמו
סרט גרוע. אף
אחד לא נהנה מהם
אבל כולם נשארים
עד הסוף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.