"מה, מה אתה רוצה? תגידי לי"
מה כל כך מסובך להבין מה אני רוצה- אוכל, אני רוצה אוכל.
"חמש וחצי שנים שאתה אצלי ואתה עדיין לא מצליח להסביר מה אתה
רוצה"
חמש וחצי שנים ואת עדיין לא מבינה מה אומר מיאו אחד ארוך
וברור? אוכל, א-ו-כ-ל!
מאד פשוט ,וכן אוכל חדש, לא הישן ששוכב שם מהבוקר, את זה תאכלי
את.
באמת הגיע הזמן שתחזרי סוף סוף הביתה , ככה יפה לעשות לי?
כבר תשע שעות אני מורעב, לא מצליח לישון כי הילד של השכנים לא
מפסיק לצרוח.
אין תנאים אני אומר לכם, אין תנאים.
או, סוף סוף הבינה. בלי רגע, מה רגע, עכשיו!
הולכים לכיוון המטבח.
תמיד היא מצליחה להיכנס לי בין הרגלים. ותמיד היא דורכת עלי.
או, יופי, רגע אחד, מה זה פה? אל תערבבי לי את האוכל בצלחת,
אני רואה שאת לא שמה חדש.
מה זה פה קיצוצים?
מנסה לעבוד עלי, אה?!
אני אראה לך, אין חדש- לא אוכל!
"אני לא מבינה, קודם שעה הוא מייל וצועק אח"כ כששמים לו אוכל
הוא לא רוצה, נו לך תבין חתולים."
נו, לא קל לי בחיים, מה אתם חושבים שככה קל לחיות?
נלך שוב לטיפול פדיקור על הספות החדשות.
זהו. התיישבתי.
צלצול בדלת.
לא זכור לי שהזמנתי אורחים.
אוי, זה החבר שלה. אני לא אוהב אותו. הוא תמיד מציק לי.
"בוא הנה הוא קורא לי, בוא הנה." מה הוא חושב לעצמו, שאני הכלב
שלו? שיבוא הוא אלי.
ועוד יש לו טענות לגבי כל המין החתולי. נו באמת.
דווקא היום היה די סבבה. הייתה אחלה שמש וישבתי בחלון. ממולי
הגיע הג'ינגי של השכן. איזה חתול סנוב אבל אין לו ברירה. אם מי
ידבר עם לא איתי.
אז קצת שיגעתי לו את השכל בבוקר עד שהתחיל לשעמם לי ואז הלכתי
לישון. עד שהגברת הופיעה.
הי, מה זה, עוד פעם אני צריך לזוז?
אולי פעם אחת תזוזו אתם מהספה ולא אני?
חוצפה שכזאת אני אומר לכם.
יום אחד, רק יום אחד- אני אקח את הרגליים שלי ואלך מפה. אמצא
לי בית אחר יותר טוב.
סתם, על מי אני עובד, לא הייתי מתחלף בחיים עם אף אחד אחר.
יאללה התעייפתי. נלך למיטה נראה כבר מי יבוא להזיז אותי משם. |