ברטה כץ / חמסין |
שוב כמסה אותי, נוקשה
ועבשה, אני מונחת
כקרום לחם בצלחת, אין בי חפץ.
חפצים
בכיסי מתנוצצים
כעורב אני אורבת
לברקי אוצר קורצים, לשברי רעיונות
שבוהקים כמו פנינים, ננעצים
ופוצעים בי באורות משוננים,
כמו קוצים
אשר חורתים בבשר ברכיים חשופות
לקחים, עד זוב אירוניה.
ואחר כך, נשיפות
מרגיעות
יצננוני בשדה, כמושה, תלושה
באותה הלחישה המזרחית היבשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|