אני מאבדת תמימותך לדמעותיי
כשאני אוכלת את פיסת הלב הזעירה שנותרה
אני מותירה מלבי גם למען אכילתך
כשאני נאחזת בבדד
מבודדת אחיזה אחת כמותרת לך
כשאני מלאת אהבה לזולת
אתה אוהב אותי זולת המליאה
3/02
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|