טיאה מור / בערוב ימי התיילדתי |
שחה עדי עפר נשמתי
אל עברי פי שחת באתי
והגחתי צוננת.
בגיא רפאים התערבלתי
אד לחלח בלותי
אל ערוות ימי נעתי
והגחתי זועקת.
את שחר הולדתי נשמתי
קמוטה וברה עיניים פקחתי
אך יד איתנים כיבתה את האור
אל ערב ימי - נחפזת לחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|