שביט נחמן / האישה בחלון הראווה |
את האישה בחלון הראוה.
היא ישבה שם,
והיא לא דיברה.
היא ניראתה כל כך יפה,
האישה בחולן הראוה.
היא ישבה שם,
והיא הייתה כל כך עצובה.
כל כך בודדה,
היא ניראתה כל כך עצובה.
עמדתי שם,
מול האישה בחלון הראוה.
עמדתי,
והיא לא אמרה מילה.
היא הייתה כל כך עצובה.
נידמה שנזלה לה דימעה,
ואולי עוד דימעה.
אהבתי אותה,
את האישה בחלון הראוה.
אבל לא יכולתי ללחוש לה,
כמה שאהבתי אותה,
כי הפרידה בנינו זכוכית דקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|