א. רני / 18 חיים |
ראיתי אותה מוטלת שם וידעתי,
ידעתי שהיא תעזוב אותי.
ובכלל לא הכרתי אותה
לא יצא לי אתם מבינים
וידעתי שהיא תלך.
ופתאום פרצתי בבכי קצר
הכי קצר והכי חזק שבכיתי בחיים
זה נשמע כמו הירייה שלקחה את
הפעימות מהגוף שלה.
והיא עוד שוכבת במחשבות שלי, חולצת
בטן עם הפופיק בחוץ כמעט כמו בים
כמעט אבל בכלל לא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|