|
בעומדי לפניך בקרן זוית
רציתי לזעוק
עד מתי א-לוהים?
ונאלם קול תפילתי
נחנק הגרון בדמעות.
בכל אשר אלך
דם עבדיך נשפך
כמים לים מכסים
הן תטה אזנך
לזעקת אמהות
עת ליקקנו פצעינו
יתמות ושכול
בוקעים ועולים
שוד על שבר
בנקוף השעות
אין מקום אשר אין בו מת
הבט משמים
וראה מחשכים
הושע את בניך
כי מלאו הרעות
עשה למען שמך ה'
השם בו בראת
את מידת הרחמים
הבא לציון גואל
ושלח לה ישועות |
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.